
התפנה לי מקום
כשעזבת,
התפנה לי מקום במקלחת
התפנה לי מקום במגירה
התפנה לי מקום בארון
התפנה לי מקום בדירה
אבל החלל הזה מלא בכאב
פואטרי סלאם
אני רוצה לספר לכם סוד, אני הומו.
טוב זה לא באמת סוד הרי קוראים לי תומו
את דרכי התחלתי כאן בבירה.
עם תשוקה לידע, ציצית וכיפה שחורה.
את התשובות לשאלות לא מצאתי בספרים.
לא בתנך, לא במדרש ולא בתלמוד.
הסתובבתי בעיר והרגשתי עצוב ואבוד.
אני, נער צעיר, מפוחד ומהבית רחוק.
מלא במחשבות טמאות על מין מתוק.
סיפורים על סדום ועמורה.
ופחדים מגיהנום בגלל אהבה אסורה.
עד שיום אחד מהישיבה ברחתי.
לירושלים שנים לא חזרתי.
עד שאומץ אזרתי.
ולצעוד בירושלים בגאווה בחרתי.
העיר היפה ספוגה בדם.
העיר שנחרבה בגלל שנאת חינם.
הזמן חלף כדרכו של עולם.
הכלא המחשבתי החרדי נעלם.
ואז הבנתי,
טוב לי לחיות כהומו.
להחליף את התומר בתומו.
ושילכו כולם כוסאומו.
רסיסים
הדברים שלך מונחים בארגזים.
הם נאספים למשאית ע"י זרים,
שממהרים לקחת אותך,
אל הבית החדש שלך.
הם לא יודעים,
שהם לוקחים חתיכות מהלב שלי שמנופץ לרסיסים.
אני שחררתי כבר אין טעם להלחם.
אני מסתכל בכאב עצום לאובדן בעיניים,
אני חושב שלא נתראה יותר לעולם.
אני אתסכל עליך רק דרך פיקסלים על מסך מגע, ללא חיבוק, ללא מגע.
אתה יודע,
שלקחת חתיכות מהלב שלי שנפצת לרסיסים.
התפנה חדר בדירת ארבעה חדרים
בלב שלי
רוקד עם מלאכים
חשבתי שנרדמת, היה לך יום ארוך.
התאקלמות בישראל היא קשה לנפש עדינה.
חשבתי שנרדמת, שלא הצלחת לחכות.
הנשימה שלך גורמת לי להרגע,
אני מצליח לחשוב ואני מנסה לא לבכות.
חשבתי שנרדמת, אחרי מקלחת נעימה.
השיער שלך על הכרית שלי
מריח כמו מלאך שיצא עכשיו
מכביסה של אלוהים.
אהוב שלי, הלוואי ותשן לידי כל החיים.
אהוב שלי, תחלום עלי רוקד עם מלאכים.
אתה ישן, אני לא מצליח להרדם.
היה לי יום ארוך אני חושב
על קשיים ואכזבות.
אתה ישן, אני לא מצליח להרדם.
הנשימה שלי כבדה ויש לי מועקה,
השאלות שלי נותרו ללא תשובות.
אתה ישן, אני לא מצליח להרדם.
השיער שלי מלבין מדאגות,
בקרוב כבר לא ישארו לי שערות.
אהוב שלי, הלוואי ותשן לידי כל החיים.
אהוב שלי, תחלום עלי רוקד עם מלאכים.
התעוררת מוקדם, אני נשאר לישון לבד.
אהוב שלי, הלוואי ותתעורר לידי כל החיים.
אהוב שלי, אני מקווה שחלמת עלי רוקד עם מלאכים.